מיתוסים ואגדות עמים סביב עץ הזית ושמן הזית 

בעת המודרנית שלנו רוב העולם כבר רוחש הרבה כבוד והערכה לעץ הזית ולמיץ הנסחט מפירותיו, הלא הוא שמן הזית, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה קולינרית. מסתבר שגם בהסתכלות היסטורית רחבה – עץ הזית היווה השראה לשלל מיתוסים ואגדות, ואף נהנה מדרגת תהילה שאף צמח אחר לא זכה לה מעולם.

יהודי, נוצרי ומוסלמי נכנסים לבית בד ומזמינים כד שמן זית

שלושת הדתות המונותאיסטיות הגדולות, שמקורן במזרח התיכון, שומרות מקום של כבוד לעץ הזית ומכירות בסגולותיו של שמן הזית, ששימש, בין היתר, ליצירת תאורה במקומות פולחן ומקדש ולמשיחה בטקסי הכתרה רשמיים.
שמן הזית מוזכר מעל 140 פעמים בתנ”ך ועץ הזית, שנחשב למלך העצים, מוזכר בספר הספרים מעל מאה פעמים. זית הוא אחד משבעת המינים “שנשתבחה בהם ארץ- ישראל” ובספר דברים אנחנו קוראים שעל שמו מכונה הארץ: “ארץ זית שמן”.
האזכור המוכר מכולם התרחש בספר בראשית, בסיפור על המבול, בו מחזירה היונה לנוח, הספון בתיבה, ענף של עץ זית, שמסמל את ההבנה שמפלס המים הולך ופוחת. מאז ועד היום מסמל ענף עץ הזית את החיים ואת השלום על פני האדמה.

יותר מכל הועלו שמן הזית ועץ הזית על נס בעת האימפריה הרומית, בזמן יוון העתיקה ואפילו בתקופת מצרים הקדומה:

המצרים הקדמונים ושמן הזית

גידול עצי זית התפתח ונעשה נפוץ בכל ארצות התרבות של העולם העתיק, מלבד במצרים העתיקה. למרות זאת, בממלכה שהעריצה והאדירה את הפרעונים בחייהם וגם במותם, נהגו להניח בטקסיות כתרים מענפי עץ הזית על קברי הפרעונים. בנוסף, רגע לפני שעטפו את המומיות שלהם בבד פשתן, נהגו המצרים הקדמונים לטבול את הבד בתערובת מיוחדת של שמן זית, שמן שומשום ושמן פיסטוק.

המצרים אף נהגו להשתמש בשמן זית למטרות קוסמטיות ורפואיות, והאמינו גם הם, שעץ הזית הגיע אליהם כמתנה שמימית שתעניק יופי, כוח ואהבה, למי שיעשה בה שימוש. מבחינתם, איזיס, אלת הפריון ואשתו של אוזיריס, אחד האלים המצריים העליונים, הייתה אחראית על לימוד האדם כיצד להפיק שמן זית טוב מן הזיתים.

חשיבות עץ הזית ביוון העתיקה

ההיסטוריה של עץ הזית עתיקה, מבחינת היוונים, כמעט כמו האלים ששוכנים על הר האולימפוס! אגדה יוונית מספרת על תחרות שהתקיימה בין האלים והאלות, כדי לבחון מי מהם יפרוש את חסותו על עיר חדשה וגדולה שבדיוק נוסדה.
פוסידון, אל הים והסוסים, איתגר את אלת החכמה, אתנה, להעניק ליוונים את המתנה הכי שימושית ונשגבת. פוסידון עצמו יצר את הסוס, כמתנה האולטימטיבית לדעתו, אבל אתנה הייתה זו שהוכתרה על-ידי זאוס כמנצחת הגדולה בתחרות, לאחר שסיפקה את המתנה השימושית ביותר לאדם – עץ הזית!

עץ הזית נודע בשל הפירות שלו, השמן שניתן להפיק מהם, קורות העץ היפהפיות שאפשר לפרוס ממנו, ולבסוף, בקרב היוונים הוא גם נתפס כסמל השלום, החכמה והשגשוג.

למעשה, ברחבי כל האימפריה היוונית נהגו לקיים תחרויות שקשרו קשר הדוק עם עץ הזית: במשחקים האולימפיים האמינו האתלטים שהתחרו שחכמה, כוח וחוזק יוענקו להם לקראת התחרויות, אם גופם ימשח בשמן זית. אמונה נוספת שרווחה בתקופה ההיא גרסה שאדם שמשתמש בשמן זית על-מנת למשוח ולצחצח פסל של האל זאוס יזכה לחיים ארוכים ומאושרים, בתמורה מהאל.

אגדות עץ הזית של הרומאים

הרומאים טיפחו וסיפרו לא מעט אגדות שנוגעות לעץ הזית. אלה המפורסמות שבהן:

• הם סברו שעץ הזית ושמן הזית הגיעו אליהם במתנה מאלת החכמה וההמצאות – ‘מינרווה’, אשר על-פי האגדה הרווחת, העניקה לרומאים את היכולת לעבד ולטפח את עץ הזית.
• ע”פ המיתולוגיה הרומית נהוג לספר שמייסדי העיר רומא, התאומים רמוס ורומולוס, נולדו ופקחו את עיניהם לראשונה תחת עץ זית.
• אגדה אחרת קושרת בין עץ הזית הפראי לבין הרקולס, שחבט באדמה עם האלה האדירה שלו, שהייתה עשויה עץ זית, וכך פיזר בה לראשונה את נבטי הצמח המשובח.

כשמזכירים את הרומאים, כמובן שמוכרחים להזכיר גם את המשפט האלמותי, שנהוג לשייך להם (המקור בלטינית):
“The necessary ingredients of civilization are wine and … olive oil”
או בתרגום לעברית:
“המרכיבים החיוניים ביותר לקיומה של ציוויליזציה הם יין ו … שמן זית.”

גם אתם לא מצליחים לדמיין ציוויליזציה נטולת יין וחסרת שמן זית?
טוב שבמשק אחיה אפשר להזמין אותם במשלוח עד הבית 😃